פסק-דין בתיק ת"א 95-12-08

מבוא

1.     הנתבעת שכנגד 1 אשר עוסקת ביצור ושווק של מוצרים כגון: מוצרי בקר, עוף, דגים ופירות ים הגישה תביעה כספית בסכום של 2,500,001 ש"ח נגד 16 נתבעים שונים ובכללם התובעת שכנגד 1 (שהייתה הנתבעת 8 ותכונה להלן-פרימיום) בטענה כי במעשיהם יש משום גזל. הבסיס העובדתי לתביעה נגד פרימיום, היה צילומה של משאית הנושאת את שמה של פרימיום, אשר היתה בבעלותה ונראתה כמשמשת לכאורה להובלת סחורה גנובה של מוצרי הנתבעת שכנגד 1.

2.     פרימיום ביחד עם תובעת שכנגד 2 (שתכונה להלן-רשת חנויות) ותובע שכנגד 3, הבעלים והמנהל של פרימיום (יכונה להלן-דויבן), הגישו תביעה שכנגד בסכום של         4,192,450 ש"ח נגד הנתבעת שכנגד 1, ביחד עם שמונה חברות נוספות המכונות בתביעה שכנגד "קבוצת טיב טעם" ונגד נושא משרה, נתבע שכנגד 6, שהתביעה שכנגד נגדו נמחקה בהסכמה לקראת סוף ההליכים. 

3.     פרימיום היתה בקשרי מסחר עם מי מהנתבעות שכנגד, הן כספק של סחורות והן כלקוח,  מבלי שנערך  בין הצדדים הסכם התקשרות בכתב לתקופה מסוימת ומבלי שהוגדרו תנאי התקשרות כגון כמות סחורה מסוימת, מינימאלית או קצובה, לרכישה או להספקה.

4.     אין מחלוקת כי ביחד עם הגשת התביעה העיקרית, הפסיקו מי מהנתבעות שכנגד כל פעילות עסקית עם פרימיום, עובדה שגרמה לטענת פרימיום לקריסתה ביחד עם קריסת חברת רשת חנויות ולאי פרעון חוב בגין סחורות שסופקו ע"י פרימיום ולאי הספקת סחורות שהתמורה בגינן שולמה.

פרימיום תובעת שני מרכיבי נזק:

האחד-חוב בגין סחורה שסיפקה למי מהנתבעות שכנגד ואשר טרם נפרע, שיעורו לפי כתב התביעה שכנגד- 631,290 ש"ח, (בנוסף ליתרה בשיעור של 5,085 ש"ח בגין סחורה ששולם עבורה, מבלי שסופקה לפרימיום).

השני-נזק שנגרם לה בעילה נזיקית המבוססת על הטענה כי למרות שלפרימיום לא היה כל קשר למעשי הגניבה, יצאו הנתבעות שכנגד ל"מסע נקם" בזדון וברצון מכוון להביא להחרבתה וגרמו לקריסתה, התוצאה-הפסד בשיעור של 1,774,075 ש"ח והפסד בשיעור של 782,000 ש"ח בשל אילוצה למכור ציוד, מלאי ורכבים בהליך מזורז.

רשת חנויות, התובעת שכנגד 2, לא תבעה פיצוי או סכום כל שהוא.

דויבן טען כי בשל קריסת החברות שבבעלותו נגרמו לו נזקים בשל אי יכולתו למשוך את הלוואות הבעלים שהילווה לפרימיום ולכן דרש פיצוי בשיעור של מיליון ש"ח.

5.     לאחר שמיעת הראיות בתביעה העיקרית נדחתה התביעה נגד פרימיום (ונתבעים נוספים), בראש ובראשונה משום שהנתבעת שכנגד 1 לא הוכיחה את שיעור הנזק אותו תבעה, בנוסף נקבע כי אמנם נצפתה משאית של פרימיום משמשת לכאורה להוצאת סחורה של נתבעת שכנגד 1, אך לא הוכח כי פרימיום הייתה קשורה לאותה פעילות ספציפית ובכלל זה לא הוכח כי פרימיום הייתה מעורבת בפעולות גזל מהנתבעת שכנגד 1.

לצורך בירור התביעה שכנגד העידו מטעם התובעים שכנגד, התובע שכנגד 3-שמעון דויבן, מלוינה וייסר ששימשה כמנהלת ברשת חנויות, המומחה משה גיל, עמי לי נזר יועץ עסקי של התובעים שכנגד ואיגור פוצ'יטר בעליה של חברת מאמא מרי בע"מ אשר רכשה ציוד מלאי ורכבים מפרימיום.

מטעם הנתבעים שכנגד העיד המומחה מטעמם רו"ח עוזיאל שמואלי, המנכ"ל רן גיל וסמנכ"ל כספים של נתבעת שכנגד 4-עדי כהן.  לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

השאלות שבמחלוקת

·        האם הוכחה העילה הנזיקית- גרימה מכוונת לקריסת התובעות שכנגד, במידה והתשובה חיובית יש לבחון מה שיעור הנזק בעקבות כך, הן באשר לעצם הפסקת הפעילות והן באשר למכירת ציוד, מלאי ורכבים, באילוץ כטענת התובעים שכנגד.

·        האם הוכח קיום חוב כספי לזכות פרימיום, בגין סחורה שסופקה ולא שולמה תמורתה, או תמורה אחרת ששולמה מבלי לקבל סחורה.

·        מה מעמדה של תובעת שכנגד 2 שלא תבעה פיצוי כל שהוא.

·        האם לתובע 3 עילה נזיקית כלפי הנתבעים שכנגד והאם הוכחה טענתו בדבר הלוואות בעלים שהלווה לפרימיום.

קריסת התובעות שכנגד